חולמים על חופש, מחפשים הע/ארה רוחנית אבל חיים בסיוט?
כיצד הופכים את הבלבול הקיומי ללבלוב?
להירפא מ – OCD, לאהוב את עצמינו ולהתפתח רוחנית.

🌍 בחירה או כפייה פנימית❓️זאת השאלה❕️

חשוב להבין שבכדי להתגבר על OCD נאלץ להתבגר רוחנית מבחינה מעשית ולפתור קונפליקט פנימי בין החלק הרוחני לבין החלק החומרי שלנו ששורשו הזדהות יתר עם האישיות והגוף הפיזי שלנו. כלומר, שכחה שאנחנו רוח, תודעה, שיש לה גוף ולא להפך, ויש לה יעוד – אבולוציה והתרחבות תודעתית.

הקונפליקט גורם לחוסר איזון ולחסימה אנרגטית ומרחיב בורות וסדקים נפשיים אליהם נשאבת המודעות והאור הרוחני, האהבה העצמית, נובטות וגדלות שנאה, בדידות וביקורתיות עצמית ומתפתחים הפרעות חרדה ומנגנוני הגנת-יתר אישיותיים שליליים כגון ה – OCD. בקיצור, חושך רוחני וחולי נפשי.

במילים אחרות, נולדנו לחפש השגחה עליונה, חיבור אמיתי אל האלוהי במציאות הפיזית, אבל הלכנו לאיבוד והסתבכנו עם השגחה תחתונה- "עולם תחתון" פנימי.

אז כדי להאיר את ליבינו מחדש ולהשתחרר מהכלא הפנימי עלינו לקחת חזרה את ההגה לידיים ולנהוג אל מימוש חזוננו הרוחני והמעשי. עלינו לשקם ולהאיר את כוחות הלב והסמכות הפנימית שלנו והנפש תחלים ותבריא.

בתהליך זה תהפכו את היוצרות. אתם תסמכו על עצמכם במקום שהוא יהיה הסמכות עליכם.

לכן בתהליך חזרתינו לנוכחות נצטרך לזהות בין האני האותנטי שלנו לבין המשגיח הפנימי המתחזה אלינו. כלומר, לקדם הפרדה בין המחשבות שבנו לבין המחשבות שלנו, ובין המשגיח הפנימי, ה – OCD, לבין הרצון האותנטי שלנו, שנשחק ואבד תחת מניפולציות חיצוניות ופנימיות. פעולה בסיסית לשם כך היא יצירת הרגל חדש – זיהוי בין תגובות אוטומטיות לבין פעולות מודעות-רצוניות.

שאלו את עצמיכם כששמתם לב לתגובותיכם  –
1. כמה תגובה זו (התנהגותית ומנטלית) מונעת מדחף לברוח מתחושות ספק, אי נוחות וחוסר מושלמות, ומכמיהה לא מודעת להיפוכן?
2.  האם תגובה זו (התנהגותית ומנטלית) הינה אחת מההתנהגויות הבאות – לדייק, לוודא, לבדוק, לשחזר, להימנע, לחטט, להקפיד, לנבור, לקבל אישור, בכדי להינצל מתחושת המצוקה ולהתחבר לעצמך?

אם כן (אפילו קצת) מיד עכבו ועצרו במודע כל תגובה אוטומטית נוספת (התנהגותית או מנטלית) ובו זמנית ובכוונה השתהו בתחושות המאתגרות. אל דאגה, אם תהיה סכנה ממשית אתם הראשונים שתפעלו כהלכה. זכרו! האובססיות הן ביצות תובעניות. להתנגד להן אוטומטית ישקיע אתכם. עם התרגול ולאורך זמן תבנו מחדש את כוחות ליבכם – תובנה (מה יותר אוטומטי ולא מודע ומה יותר רצוני ומודע), אומץ, סבלנות, סיבולת, מסוגלות, סמכות ואמון פנימיים, לקראת – אהבה עצמית. אתם משתלטים מחדש על סוסכם המבוהל איתו אתם רוכבים, מתוך אהבה.

כששמתם לב לתגובות, אל תשנו מאומה לזמן מה או בכלל! (עד אשר זרימת החיים תשנה מצב). כן, ממש כך, אתם יכולים להתבונן, לשהות, לשאת ולהכיל בכוונה וללא כל שינוי את אי הנוחות שבמצב. ובשלב זה בוודאי תחושו תסמיני גמילה קשים מהעדרו של סם הודאות המדומה. מועקה נוראית, מצור על נשמתכם, סלט של חרדה, אי נוחות, ניתוק ודיכאון. זהו עדות לבעיה ורמז לפתרונה.

מצופים כשלומדים לשחות בטבע – שימו לב לזרם נשימתכם מרגע לרגע והפעילו הרפיה נשימתית. חייכו לעצמכם חיוך מאולץ (תמיכה בזמן המצור) והתבוננו בנשימה כפי שהיא – מהירה, שטחית, תקועה, משתנה. נסו להרפות את הגוף ממש לגמרי, בייחוד את הנשימה ושרירי הפנים, מעין מצב של "כניעה וייאוש" למצב אבל לא לליבכם! אלא להפך, אתם עכשיו מאמצים את ביתכם הפנימי מחדש.

תנו לעצמכם אזכורים חשובים, לא כהגנה אלא מאהבה – שאתם אהובים, אנושיים ונפלאים כפי שאתם, ללא תנאים וללא מצבים מיוחדים. המצב לא באשמתכם אבל כן אחריותכם. הגידו סליחה לעצמכם וסלחו. הגידו "אני אוהב אותך\אותי" ו- "תודה" לי\ליקום על עצם היש. כך תייבשו את מנגנון הביקורתית העצמית שגדלה כרעל ורעש המקשה על התקדמות בתהליך הריפוי וההתעלות.

עשו זאת כמה שיותר, הפכו זאת לדרך חיים וכבר בניתם לעצמכם חצי ריפוי. הטענה וצבירת כוחות נפש ולב, למימוש חזונכם הרוחני והמעשי.
להתמסר לתהליך, יעזור לכם להתמסר עם החיים, לשחק איתם, גם בלי כדור.

נ.ב – לפני או במקביל, בכדי להתאחד, למרוד ולחזור לכיסא המלכות, עלינו להתחזק. עלינו להעלות את רמת החיוניות של הגוף, לטפל ב – PTSD אם יש, ובהפרעות חרדה נלוות.

באהבה יהונתן לוי.