מי שיש לו OCD בטח מכיר את ה -"אובססיות הכבדות". אילו מגיעות מידי פעם ומטילות מצור קשה על התודעה, גם למי שהסיר את סף ההפרעה, את ה-Disorder, ובנה בעצמו בית פנימי מקבל, אוהב, בריא ומאוחד יותר.
האובססיות הכבדות נוגעות בנושאים הכי רגישים (מעבר להישרדות ישירה) כמו תחושת ראויות, מערכות יחסים אינטימיות וכמובן מוסריות.
החוויה היא כמו פצצה מתקתקת שנמצאת בחיכינו, ובמקודם או במאוחר תתפוצץ ותחסל את אותם דברים הכי חושבים לנו בחיים, אליהם האובססיה קשורה.
התחושה היא ש – זהו, היא תמרר את חיי ואין דרך יציאה. בזמן פעולתה קשה לראות מעבר, את האור בקצה המנהרה, אלא לפרקים קצרים של נשימה, וגם אז בתחושת איום מתמיד.
אבל לכל אובססיה כזאת יש שיעור חשוב להעביר אותנו, מתנה, ונבין זאת רק אחרי "מבחן מאתגר" שכזה. כיוון שהן נחוות כמו מחבלים פנימיים שכל הזמן רוצים לחדור לשטח האמונה שלנו בעצמינו ודורשות פעולות הגנה כפייתיות (עם מחיר קצר/ארוך טווח יקר מידי).
השחרור מאובססיה כזאת – נחווה כמו שיחרר מהכלא. האור חוזר לחיים והנשימה לריאות (עד הפעם הבאה או עד שה – OCD ישנה צורה לנושא אחר, אלא אם כן נטפל גם בשורשי החרדה).
אז כן, המטרה לטווח הקצר היא להשכיח את הנושא עד אשר יעבור מספיק זמן בעמידה איתנה וצמצום כפייתיות ונזקיה ואז ההיגיון הפנימי יחזור לעצמו בהדרגה, לצלילות, והמחשבה לגודלה המקורי. האובססיה תתפנצ'ר, אדישות אמיתית תופגן כלפיה כמו אל סתם מחשבה כגון "שתיתי אתמול קפה".
איך עושים זאת?
קודם כל – תהליך ההפרדה מה – OCD וביסוס העמדה האישית שלנו כלפי הנושא (למרות הפחד לנגוע ולהיזכר). זהו תהליך מחקר לזיהוי ההיגיון שלנו אשר מוסתר והמבוטל בעקבות החרדה ועיוותי החשיבה שהיא יוצרת (חשיבת מנהרה, הטיית האישוש ועוד).
ואז לנקוט בצעד חשוב ומועיל – להשהות לחודש! לקבוע ביומן תאריך לחודש קדימה ולקבוע בו לעלות שוב את הנושא לדיון או לעשות את הקומפולסיה (ועדיף עם שינוי). עד אז דברים ישתנו! חכו ותחוו.
כמובן שבד"כ התהליך מורכב ומצריך מדריך מלא לטיפול עצמי או תהליך עם מטפל/ת CBT.
בהצלחה! 🙂